מתחילים להריח את חנוכה באויר ואחד המתכונים שהבטחתי לעצמי שאני חייבת אבל חייבת שיהיה לי פה זה דונאטס. כאלה עם ציפויים צבעוניים וסוכריות ושוקולדים הכי מושחתים שיש. אז הנה הגיע הרגע ויש מתכון וגם יש תמונות וכיף כיף כיף ...
מדי פעם אני חייבת להצדיק את השורשים שלי ואני הולכת על משהו אותנטי. הפעם נורא התחשק לי להכין קובנה, רכה ואוורירית כזאת... אבל מלבד חמאה הוספתי לה שכבה של ממרח בזיליקום טרי וגבינת פרמזן. יצא מושלם, גם מבחינת הטעם וגם מבחינת המרקם. אפשר להכין אותה כקובנה אחת גדולה, אפשר 2 מיני ואפשר גם כקובניות אישיות, ההסבר בהמשך...
חשקה נפשי במאפה מלוח עם המון גבינה, אז חשבתי להכין את הבייגלים הממולאים בגבינה הקלאסיים שלי אבל אז הילדים שאלו אם יש מצב לפיצה... מפה לשם יצא בייגלה ירושלמי פיצה סטייל, כמו הסמבוסק פיצה שמוכרים באבולעפיה ובטאבון (געגועים ...)
לחמניות חלב קטנות ורכות שממלאים בשוקולד חלב וכל אחד תולש לו ממרכז השולחן. וכדי שלא יהיה משעמם הוספנו גם אוזניים קטנות וקיבלנו דובונים קטנים וחמודים שאין ילד שלא יישמח לקבל (תכלס המבוגרים התלהבו אפילו יותר :))
אני קוראת להן לחמניות קטנות ומטריפות. הן כל כך יפות, רכות וטעימות שאתם ממש הולכים להתאהב בהן...
או בשמו המקורי Hokkaido. מדובר בלחם רך מאוד, מאוד מזכיר חלה אבל כזאת ממש ממש מוצלחת... הכנתי אותו השבוע שלוש פעמים והוא היה פשוט הצלחה מסחררת.
איזה מזל שבייגלה אפשר למצוא ברומניה ואפילו שטוחים :) העוגיות האלו הן בדיוק השילוב בין מתוק לנגיעות קטנות של מלח. אני תמיד משאירה חלק מהעוגיות ללא מילוי כי הן פשוט פריכות וטעימות גם כך... אז אתם מוכנים להתאהב?
מיני רוגלך מלאי שוקולד מפוזרים בתבנית אחת ומתאחדים לעוגת שמרים רכה ... נשמע מושלם? זה בדיוק הטעם שלה... לא חשבתי שאני אעוף על הטרנד הזה עד שהכנתי אותו בעצמי.
Follow me on
